פורום מסים

כללי- מקור הסמכות החוקי

הטלת מס בישראל נעשית מכוח חוק או על פי חוק. לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה, מוטל מס על הכנסה מכוח פקודת מס הכנסה, שהיא חוק לעניין המס על הכנסה. החוק נקרא פקודה משום שהוא שריד לחוק מנדטורי משנת 1941 שמדינת ישראל אימצה עם הקמתה בפקודת סדרי השלטון והמשפט. כיום עדיין יש הוראות חקיקה תקפות שנחקקו לפני קום המדינה. על מלאכת גביית המס ממונה רשות המסים, אשר הוקמה בשנת 2004 ואיחדה את אגפי המסים בישראל.

שיטות המיסוי

קיימות שתי שיטות עיקריות של הטלת מס: מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי.

א. השיטה הטריטוריאלית בשיטה זו המס מוטל על הכנסות המופקות ונצמחות בשטח המדינה. שיטה זו אומצה בעיקר במדינות בעלות שטחים רחבים, כדי לחייב במס כל הכנסה המופקת ונצמחת בשטח הטריטוריאלי שלהן.

ב. השיטה הפרסונלית (אישית) קובעת הטלת מס על הכנסה של אדם לפי מדינת התושבות שלו, ללא התחשבות במקום ההפקה או הצמיחה של ההכנסה. כאשר תושב מדינה הפועלת על פי השיטה הפרסונלית מפיק הכנסה במדינה הפועלת על פי השיטה הטריטוריאלית, עלולה להיווצר בעיה של מיסוי כפול על אותה הכנסה בשתי המדינות. בעיה זו נפתרת באמצעות אמנות בין לאומיות בין מדינות וחקיקה פנימית של כל מדינה למניעת כפל מס. עד שנת 2003 התבססה שיטת המיסוי בישראל בעיקר על עקרונות השיטה הטריטוריאלית, שכן פקודת מס הכנסה נחקקה בימי המנדט הבריטי, אשר העדיף את עקרון המיסוי הטריטוריאלי מסיבות היסטוריות כגון שליטה על שטחים נרחבים. בתיקון 231 לפקודת מס הכנסה, 7 אשר נכנס לתוקף ב 2 בינואר 2003 , אומצה שיטת -

המיסוי הפרסונלי (אישי) עם יסודות טריטוריאליים, וכך החיוב במס יחול על כל אדם המפיק הכנסה בישראל ועל כל תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל ומחוצה לה.

מיסוי בין לאומי

כדי להחליט אם אדם חייב מס על פי שיטת המיסוי הפרסונלית (אישית) יש לקבוע את מדינת התושבות שלו. פקודת מס הכנסה מגדירה תושבות ליחיד ולחברה. לעתים הגדרת תושבות במדינה אחת שונה מהגדרתה במדינה אחרת, וכך עשוי להיווצר מצב של "תושבות כפולה", שבו אדם נחשב לתושב בשתי מדינות. כדי לפתור בעיה זו ובעיות אחרות כגון כפל מס, שתואר לעיל , יש אמנות למניעת כפל מס בין מדינות. אמנות מס כאלה מקבלות מעמד מחייב לפי פקודת מס הכנסה. כיום מדינת ישראל חתומה על כ 50 אמנות מס בין לאומיות, המקבלות תוקף מחייב לאחר פרסום צו של שר האוצר. רוב אמנות המס מבוססות על מודל בין לאומי מקובל של ה- OECD   אחד הנושאים המרכזיים באמנת מס הוא התושבות, אשר לפיה יחולק המס בין המדינות החתומות על האמנה. כאשר יש מצב של כפל תושבות האמנה קובעת "כללי שובר שוויון"  כדי להכריע בשאלת התושבות.

מיסוי תאגיד בין לאומי -

קביעת תושבות התאגיד

כדי להכריע בשאלת חובת המיסוי, ראשית יש לקבוע את מקום תושבות התאגיד. בפקודת מס הכנסה תושבות חברה מחייבת עמידה באחד משנה תנאים: החברה התאגדה בישראל, או השליטה על עסקי החברה וניהולם נעשים בישראל.  אם מדובר בתאגיד בין לאומי אשר לא התאגד בישראל יש לבדוק כאמור אם השליטה על עסקי החברה וניהולם נעשים בישראל. מודל אמנת ה- OECD קובע בסעיף 9 כי במקרה של תושבות כפולה לחברה הנושא יוכרע על ידי בחינת מקום הניהול האפקטיבי של החברה מבחן אשר דומה בעיקרו למבחן השליטה והניהול בפקודת מס הכנסה.

קביעת מקום השליטה והניהול

הביטוי "שליטה וניהול" אינו מוגדר בפקודת מס הכנסה, אולם היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים הוציאה חוזר מקצועי הקובע קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול. כדי לקבוע את מקום השליטה והניהול יש לבדוק כמה קריטריונים מרכזיים: היכן נקבעת המדיניות העסקית והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות של החברה; היכן נעשה הניהול השוטף והתפעולי של החברה. נוסף על כך אפשר להיעזר בכמה קריטריונים תומכים, כגון מקום ניהול החשבונות, מקום ההתקשרות עם ספקים, מקום מושבם של היועצים ומקום גיוס העובדים הבכירים.

מוסד קבע

כאשר תאגיד בין לאומי מתחיל לפעול במדינה שאינה מדינת התושבות שלו, מכיוון שהוא התאגד במדינת התושבות שלו או שהשליטה והניהול על עסקיו נעשים בה, אמנת המודל של ה- OECD קובעת כי אפשר למסות את עסקי התאגיד במדינה החדשה שהחל לפעול בה בתנאי שהיקף העסקים יגיע לכדי מוסד קבע Permanent Establishment  מוסד קבע מוגדר כמקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים בחלקם או במלואם עסקי המיזם (מוסד הקבע). יש שלושה תנאים מצטברים לקיומו של מוסד קבע:

א. למוסד הקבע יש מקום עסקים באותה מדינה ( Place od Business .)

ב. מקום עסקי מוסד הקבע הוא מקום קבוע ( Fixed )

ג. עסקי מוסד הקבע מנוהלים במקום העסקים הקבוע.

לעתים מדינות מתקשות בקביעת מוסד הקבע, בעיקר של תאגידים בין לאומיים המורכבים מחברות רבות הפועלות בכמה יבשות.

מיסוי פעילות סחר דיגיטלית באמצעות האינטרנט

כיום האינטרנט הוא זירה חשובה לרכישות ולמתן שירותים דוגמת תוכנות, מוזיקה, סרטים, שירותי פרסום, שירותי ייעוץ, שירותי לימוד והימורים. מכיוון שהאינטרנט הוא מרחב וירטואלי ללא גבולות וללא מקום גיאוגרפי, נוצר קושי בזיהוי הצדדים לעסקה ומקום הפעילות העסקית. במציאות מורכבת זו קשה להחיל את חוקי המס המסורתיים, אך ה- OECD החליט כי יש להמשיך וליישם את שיטות המס המסורתיות גם על המסחר האלקטרוני באמצעות האינטרנט. החלטת ה- OECD , אשר אומצה במדינות רבות, מבקשת לשמור על עקרון הניטרליות בדיני המסים. השמירה על ניטרליות במיסוי עסקאות, בין שהן דיגיטליות ובין שהן רגילות, נועדה למנוע העדפה של סוג אחד על משנהו. כאשר מדובר במסחר דיגיטלי, יש לדעת היכן שוכן מוסד הקבע כדי לקבוע לאיזו מדינה יש זכות מיסוי של רווחי הפעילות הדיגיטלית. ה- OECD ממליץ להבחין בין אתר אינטרנט Web Site  לבין שרת  Server השרת ייחשב בתנאים מסוימים למוסד קבע. ההמלצה מתבססת על הטענה שאתר אינטרנט הוא יישום מחשב שאינו נכס מוחשי, ולכן אי אפשר לקבוע לו מקום גיאוגרפי, אולם השרת שבו מאוחסן אתר האינטרנט הוא נכס בעל מקום גיאוגרפי, ועל כן ייחשב בתנאים מסוימים למוסד קבע, והכנסותיו יחויבו במס במדינה שבה הוא שוכן. יש לציין כי כמה מדינות מסווגות בתנאים מסוימים גם אתר אינטרנט כמוסד קבע. רואה חשבון


This website was created for free with Own-Free-Website.com. Would you also like to have your own website?
Sign up for free